🎧 להאזנה לשיעור המקורי בקול הלשון: לחצו כאן
התורה מספרת על הניסיונות שנתנסה בהם אברהם אבינו. מעניין להשוות: על איוב נאמר בפשטות "וַיְהִי הָאִישׁ הַהוּא גָּדוֹל מִכָּל בְּנֵי קֶדֶם" — ורש"י (בפירושו על ספר איוב) מסביר שגדולתו הייתה רק ביחס לדורו. לעומת זאת, על אברהם אבינו נאמר בספר יהושע (יד, טו) "הָאָדָם הַגָּדוֹל" — עם ה"א הידיעה. מדוע נבחרה לשון כה שונה?
מבאר רש"י (יהושע יד, טו): "הָאָדָם" — עם ה"א הידיעה, לרמז על "עשרה" ניסיונות שנתנסה בהם אברהם אבינו ועמד בכולם (ה"א = חמש, עם עוד חמש אותיות "אדם" = עשר). ומזה שנאמר עליו "הָאָדָם הַגָּדוֹל", מעלה גדולה יותר מ"גָּדוֹל" סתם שנאמר על איוב. מדברי רש"י אלה למדים שדווקא מידת העמידה בניסיונות היא זו שמזכה את האדם בתואר "האדם הגדול" — רק על ידי העמידה בניסיונות האדם גדל ומתעלה. ועד כדי כך גדולה מעלת אברהם אבינו, שהמדרש קושר את עשרת הניסיונות שבהם עמד לעשרת המאמרות שבהם נברא העולם — ללמד שכל העולם עומד בזכות אברהם אבינו שעמד בעשרת הניסיונות.
מסביר הרמב"ן (בראשית כב, א), על "וְהָאֱלֹקִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם": עניינו של ניסיון הוא שעל ידי שאדם עומד בו, הוא מוציא את היכולות שלו מן הכוח אל הפועל. לפני הניסיון, מה שהיה לו היה רק "לב טוב", רצון טוב בכוח — אך לאחר שהמעשה יוצא מן הכוח אל הפועל, נוצרת מציאות של מעשה טוב ממש, שהיא מעלה גבוהה בהרבה. הקדוש ברוך הוא מנסה רק את הצדיקים, שיודע שיוכלו לעמוד בניסיון, וכך יכול לתת להם שכר גדול יותר — לא רק על לב טוב, אלא על מעשה טוב.
אותו רעיון כותב המהר"ל (אבות פרק ה, משנה ד): ניסיון הצדיק הוא כדי שצדקתו תתגלה ותצא מן הכוח אל הפועל, שכן מידת הדין נותנת שצדיק ייקרא צדיק רק כשצדקתו יוצאת בפועל. וכן מבאר "הכתב והקבלה" (בראשית כב, על העקדה): מי שהוא שלם בתכלית השלמות בכוח, אם בא לידי ניסיונות קשים ומנצח אותם — תגדל מעלתו וערכו, בעבור התאמצות כוחותיו בפועל להתגבר עליהם.
המהר"ל מבאר זאת ביתר עמקות: מדוע נקרא האדם "אָדָם" על שם האדמה, ולא שאר הברואים, שגם הם נבראו ממנה? התשובה: כשם שהאדמה, בכוחה, מוציאה צמחים ואילנות מן הכוח אל הפועל, כך תפקידו של האדם: להוציא את השלמות שבו מן הכוח אל הפועל — לעשות מעשים טובים, להשפיע על הזולת ועל העולמות העליונים. זו כל עבודתו ותפקידו של האדם עלי אדמות. ולכן דווקא מידת העמידה בניסיונות מזכה בתואר "אדם גדול" — שכל גדולתו של אדם היא בהוצאת מעלותיו מן הכוח אל הפועל.
כותב השל"ה הקדוש: כשמגיע לאדם קושי או תאווה, עליו לחשוב שאולי השם יתברך מנסה אותו, ולזכור תמיד שדרכו של הקדוש ברוך הוא לשלוח עניינים לאדם כדי לנסותו — "וְאַשְׁרֵי אָדָם שֶׁה' אֱלֹקָיו תָּמִיד בְּמַחְשַׁבְתּוֹ". כל מה שהקדוש ברוך הוא מביא עלינו הוא רק כדי לגדל אותנו — לכן נוכל לקבל ברצון, ולהודות להשם בכל מידה ומידה שהוא מודד לנו.